לא ניתן להבליג

פולמוס השטרות שמתרגש עלינו הותיר אותי מדוכא עד מאוד, ואין בידינו לא ממצהלות הפייסבוק ולא משלוות הרשעים. הדיכאון העמוק נוגע בכך ששוב נגלה עומק הפער בין המציאות המדומיינת ובין הדיכוי התרבותי הממשי בישראל. לעתים, כאשר שוהים מספיק זמן בשיח הביקורתי מגיעים לתחושה כאילו כולם כבר מבינים על מה מדובר. כאילו כמעט כולם כבר שותפים. ולא היא. רוב רובם של האנשים שממשיכים להכתיב לנו את צו הפרהסיה והתרבות בכלל לא מבינים מה אירע כאן בשישים השנים האחרונות, ומה הפער שהם שרויים בו. הטענה הקשה מכולם היתה זו שאמרה שאין משורר מזרחי בסדר הגודל של המשוררים שצוינו. אגב, גם אין משורר דתי, או משורר ערבי. כבר היו שאמרו קודם כי לא יכול להיות אמן כזה . לדאבוני, או אולי לשמחתי יש סיבה אחרת שאין כאלו, ובייחוד בתחום השירה. בדברים שלהלן אעסוק בסיבות בשלן לא יכול לקום אלתרמן מזרחי. ריה"ל לא יגאלנו היו כבר שקמו ואמרו – בואו ונשים את תמונתו של ר' יהודה הלוי. יש באמירה הזו כמה וכמה פאולים שצריך לחשוף כדי להתחיל להבין את עומק הפער. ראשית, אין לנו באמת תמונה של ריה"ל. זה נראה הצד השולי שבדברים, אך יש כאן ע...

במהלך חג הפסח חגגנו על ה- VOD של ההורים של אשתי וראינו את הסדרה על פרופ' ליבוביץ' בערוץ 8. זו לא היתה הפעם הראשונה שפגשתי את הגותו של ליבוביץ', וגם לא היה זה המפגש הראשון עם הביטויים הויזואליים שלה. ובכל זאת, לראות את שלושת הפרקים הללו אחד לאחר השני היתה חוויה ויזואלית אינטנסיבית עם אותו האיש, ששכר תובנותיה בידה. ולמען הסר ספק – לא ליבוביץ' האיש מצוי בראש מעייני, אלא התופעה החברתית ששמה ישעיהו ליבוביץ', או 'ליבוביץ' האגדה'. נראה שלכך, הסדרה היתה דווקא פתח ראוי. צורת הסדרה כצורת האיש כמעט  עשרים שנה חלפו מאז פטירתו של לייבוביץ'. נראה כי זהו פרק זמן ארוך מספיק בכדי להציע מבט חדש, שלם וביקורתי יותר כאחד על דמותו המיתולוגית של לייבוביץ'. בכמה מובנים, נראה שזה גם מה שביקשה הסדרה לעשות. הם ראיינו מתנגדים מבית (מתוך העולם הדתי) ומבית (בשמאל), כמו גם מעריצים לרוב. ואף על פי כן המיתוס לא הועם. ואף על פי כן, לא שמענו דבר חדש אודותיו ואודות תורתו. שתי ביקורות מקומיות אך חשובות נשמעו מבין השיטין מקרב חבר מעריכיו. האחת, נגעה לכך שהראיה המוסרית שלו את הסכ...