רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית אלימות

חומה ומגדל 2.0: מחשבות חדשות על סוגיית הפליטימסתננימהגרים

תמונה
על גזענות ויפיפות נפש האם הדת המודרנית שכולנו בעל כורחנו מאמיניה הנלהבים, על הלכות זכויות האדם שבה, מעצימה באופן פרדוקסלי את האלימות ואת שנאת הזר שלנו? בשיח הנוכחי נטען כי השנאה מתלבה רק אצל 'השוליים' - בשולי הליכוד, בש"ס שהיא כולה שוליים, בקרב בני שכונת התקווה שלא זכו לחינוך נאור. אפשר גם לטעון אחרת. הרבה נאמר על הצביעות הכרוכה ביפיפות הנפש. לא נחדש דבר אם נשוב ונדרוש בה. עיון בסוגיית מהגרי העבודה באיחוד האירופי, אזור מוצאה של הדת הליברלית, מציג שנאת זרים יוקדת לא פחות. הרבה גם נאמר זה מכבר על האלימות ושנאת הזר שפשתה בארצנו שלנו. גם כאן נתקשה לחדש דבר מה. אך דומה כי לא נאמר דבר, או שנאמר אך מעט על הקשר הישיר בין השתיים. נבקש לדרוש בכך בקצרה ולהעלות רעיון אלטרנטיבי אפשרי. קל מאוד להזדהות עם הקולות מדברים על העוולות שנעשים למהגרי העבודה והפליטים האפריקנים בישראל של שנות ה-2000. לו יצויר כי לא היה מדובר במדינתנו הקטנה, אלא באחת מארצות אירופה, קרוב לוודאי שההזדהות הייתה קלה עוד יותר. אפשר להזדהות גם עם תושבי השכונות שנקלעו בתווך, ועדים יום יום לשיתוק המערכתי שאוחז ...

מכה לפנים בחוף בוגרשוב

תמונה
זעזוע לפני כחודשיים הזדמנתי לאזור הרצליה במסגרת העבודה. קבעתי לצהריים עם קרוב משפחה שעובד בהיי-טק, שהציע לשבת על החוף. בתור ירולשמי לשעבר אי אפשר לומר שאני חובב חופים מדופלם, אבל ללכת באמצע החורף לא היה נראה לי בעייתי. החוף אכן היה לבוש בהתאם למזג האוויר, והאווירה היתה נחמדה. בחזור, חלפתי ליד מה שהיה נראה לי כמגרש חניה. בחזיתו ישבה אשה מבוגרת, שתיארתי לעצמי כי היא שומרת החניון. אבל החניון היה ריק לגמרי כך שזה היה נראה מוזר. בעומק החניון היתה התרחשות אחרת. לדאבוני, מבט אחד הספיק כדי להבהיר מהי ההתרחשות. כל הבדיחות הידועות על אותו חוף מהולל פתאום התבהרו, ופניהם לוטשי העיניים של הנהגים ששעטו פנימה בג'יפים מהודרים העידו על מה שכולם בעצם ידעו מאז ומעולם. לאור יום, באמצע החיים, באמצע הזמנים, והעולם כמנהגו. גם אני הזדעזעתי ממכת הכת (זו מחסנית! לא כת) של סא"ל אייזנר. כמו רובם , גם אני הזדעזעתי מן המקרה של חוף בוגרשוב. מניין הזעזוע? היו שטענו כי מדובר באונס לאור יום. אך נראה שהמקרה שלפנינו מותח את גבולות מושג האונס מעבר ליכולתו להכיל.  לא היה כאן אונס, לפחות באותו מובן שאנחנו...