ביבי הוא אובמה
גנבו להם את המדינה. הם, שהגיעו אליה ראשונים באוניות, נלחמו על חירותה, הפריחו את שממותיה, מתעוררים למדינה שמתנכרת לערכים הטובים והישנים שעליהם נבנתה. ואילו אלו שהיו הנספחים לחלום, אלו שביקשו להיות אך ניצבים בסרט, מרימים את ראשם ודורשים את זכויותיהם. ובמדינה רפובליקנית זה לא עניין של מה בכך לדרוש את זכויותיך הלא טבעיות. אמריקה הלבנה סטטיסטית, לא היה להם סיכוי. כלומר – אולי עוד היה לו סיכוי מסויים, ואפשר שלאלו שיבואו אחריו עוד יהיה מספר שנים של חסד, אבל בטווח הארוך זה כבר לא משנה, אמריקה משנה את פניה, העולם משנה את פניו. אמריקה הפרוטסטנטית, הגברית, הלבנה, הופכת למיעוט בארץ החלומות וההזמנויות. מולה מרימים את ראשם כל הנכדאים – נשים, שחורים, היספאנים, ואחרים ודורשים את האמריקה שלהם. ואובמה, למרות הכל, על חורבותיך למה לכתוב על פוסט על המובן מאיליו? כי תהליך זהה לגמרי מתרחש אצלינו בבית. ישראל הלבנה משנה את פניה. מי שעצבו עשרות שנים דמותה של ישראל בדמותם, מתחילים להבין כי הם נידונו להיות כעוד אחד מהמיעוטים בארץ הקודש. דוגמא מאלפת לכך נמצאת בראיון לארי שביט, של מירון בנבנשית
